1. בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו- 1996 (להלן: "
חוק המעצרים").
2. כתב האישום המתוקן מיום 8.2.12 (להלן: "
כתב האישום"), המורכב מארבעה אישומים, מייחס למשיבים במסגרת
האישום הראשון עבירות של התפרצות לדירת מגורים בצוותא (עבירה לפי סעיפים 406 (ב) + 29(ב) ל
חוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "
חוק העונשין")) וגניבה בצוותא (עבירה לפי סעיפים 384+ 29(ב) לחוק העונשין). על פי
האישום השני, מיוחסות למשיבים עבירות של התפרצות לדירת מגורים בצוותא במטרה לבצע עבירה (עבירה לפי סעיף 406(ב)+29(ב) לחוק העונשין) וגניבה בצוותא (עבירה לפי סעיפים 384 + 29(ב) לחוק העונשין). במסגרת
האישום השלישי, מואשמים המשיבים בעבירות פריצה לבנין שאינו דירה ובצוע גניבה בצוותא (עבירה לפי סעיפים 407 (ב) + 29 (ב) לחוק העונשין).
האישום הרביעי, אשר מיוחס לנאשם מס' 2 בלבד, הינו הפרת הוראה חוקית (עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין).
3.
האישום הראשון: על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 23.1.12, בין השעות 15:30 - 17:30, התפרצו המשיבים לדירת קרקע ברחוב סלמנוביץ' 6 בקרית שמונה, וגנבו בצוותא מהדירה רכוש השייך לגב' פנינה גרוס (להלן: "
המתלוננת באישום מס' 1"), הכולל שתי טבעות זהב (אשר ערכן אינו ידוע), טלוויזיה פלזמה מסוג LG 42 אינץ' ושלט בשווי כולל של 3,100 ש"ח.
האישום השני: ביום 19.1.12 , בין השעות 8:10 ל-9:00, התפרצו המשיבים לדירת קרקע ברחוב הנגב 11 בקרית שמונה, וגנבו בצוותא רכוש השייך למר אבי אדרי והגב' ענת אדרי, הכולל שעון סאאב יוקרתי (בשווי של 12,000 ש"ח) , שלוש טבעות זהב לבן, שני פלאפונים (האחד מסוג אייפון ארבע והשני מסוג גלאקסי S-2 ) מחשב נייד מסוג LENOVO ונט סטיק.
האישום השלישי: בין 2.12.11 בשעה 16:13 ל - 3.12.11 בשעה 9:00 התפרצו המשיבים למכולת "מפ"ל הבניאס" שבבעלות מר אלי ויינר, ואשר נמצאת באזור התעשיה הדרומי בקרית שמונה, וגנבו בצוותא סיגריות ובקבוקי שכללו, בין היתר, ג'וני ווקר, קוניאק אררט, ברנדי ספרד, ובלאק לייבל .
האישום הרביעי: ביום 23.1.12 בשעה 22:45, הפר המשיב מס' 2 את תנאי מעצר הבית בו היה נתון ונתפס על ידי שוטרי תחנת קרית שמונה בתוך בית בבניה ברחוב סלמנוביץ' בקרית שמונה.
4. לטענת המבקשת, בידיה ראיות טובות להוכחת המעשים המתוארים לעיל. לטענתה מתקיימת עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק המעצרים, בשל מסוכנותם של המשיבים לביטחונו, שלומו ורכושו הציבור. מסוכנות זו עולה לאור נסיבות המעשה ואופן הפעולה. ולאור עברם הפלילי של המשיבים בתחום האלימות והרכוש, אשר כולל התפרצות לבית עסק וגניבה במספר מקרים, תקיפה חבלנית במספר מקרים, החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית בשני מקרים ותגרה, לרבות מאסר מותנה בן חמישהחודשים, אשר הינו חב הפעלה. כן טוענת המבקשת לחשש ממשי משיבוש מהלכי משפט בדרך של התחמקות מהדין ואי כיבוד החלטות, לאור האישום הרביעי המיוחס למשיב מס' 2 והרשעותיהם של שני המשיבים בעבירות של הפרת הוראה חוקית.
5. בא כוחו של משיב מס' 1 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לאישום הראשון, ובאשר לשני האישומים הנוספים טען לעצמתן הנמוכה. לטענתו, רק במקרים חריגים מאוד יקבע בית המשפט כי ישנה עילת מעצר בעבירת רכוש, ועל כן הציע לשחרר את המשיב מס' 1 לחלופת מעצר. לחילופין, הציע לשלוח המשיב מס' 1 לקבלת תסקיר מבחן, ואף הביע נכונות להוספת איזוק אלקטרוני .
6. בא כוחו של משיב מס' 2, טען כי אין ראיות בעוצמה מספקת כדי להורות על מעצרו של משיב מס' 2 עד תום ההליכים, אך הסכים לקיומן של ראיות לכאורה באשר לאישום הרביעי. לטענתו, אין מתקיימת עילת מעצר בעבירות רכוש, ועל בית המשפט לבחון חלופה של מעצר בית מלא בתנאים של איזוק אלקטרוני.
א.
ראיות לכאורה
7. אבחן תחילה האם מחומר החקירה עולה כי קיימת תשתית ראייתית שבכוחה להרשיע את המשיבים.
8. המבקשת ציינה כי הראיות להוכחת אשמת המשיבים הינן הודעות המתלוננים, בהן מפורטות ההתפרצויות והרכוש שנגנב, דו"חות פעולה של שוטרים, תיעוד חזותי לזירות הארועים והרכוש שנתפס. לכך מתווספים המוצגים - הרכוש שנתפס בחדרון במקלט בבלוק בו מתגוררים המשיבים ובו נהגו לשהות (להלן: "
החדרון"), הודעות המשיבים, כאשר בחלקן הם מכחישים את המיוחס להם ובחלקן הם שומרים על זכות השתיקה, וכן טביעות אצבע הקושרות את שני המשיבים.
9. לאחר ששמעתי הטיעונים ועיינתי בתיק החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות בתיק ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיבים, אשר ברובן בעוצמה אשר אינה חלשה כלל.
ראיות לכאורה לגבי משיב מס' 1
10. האישום הראשון - כאמור, הסנגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.
11. האישומים השני והשלישי מייחסים למשיב מס' 1 התפרצות וגניבה בצוותא. בחדרון אשר ממוקם בבלוק בו מתגורר המשיב מס' 1 נמצא רכוש זהה לאשר נגנב במסגרת ההתפרצויות המיוחסות למשיבים בכתבי האישום השני והשלישי. החדרון נמצא באחריותה של אימו של משיב מס' 1 במסגרת שותפותה בוועד הבית. בהודעתה מיום 26.1.12 מסרה אימו של משיב מס' 1, הגב' אורה שפקובסקי, ש
"מאור לקח את החדר שבמקלט" וכי "
ויקטור היה הולך אליו לשם.. " ובמענה לשאלה - האם ויקטור ומאור חברים, השיבה בחיוב.
משיב מס' 1 הכחיש כל קשר לחדרון, וטען כי לא היה שם אף פעם. כאשר עומת עם העובדה כי המפתח אשר היה מצוי בצרור המפתחות אשר ברשותו הוא זה שפתח את המנעול בחדרון, השיב כי הדבר אינו יכול לקרות. למרות שהוא עצמו התלווה לחוקרים וראה במו עיניו איך המפתח שבצרור המפתחות בבעלותו פתח את המנעול לחדרון, ניסה לתרץ זאת בכך ש
"המנעול הזה נפתח עם כל מפתח". באשר למפתח, טען כי מדובר במפתח אשר אינו בשימוש וכי המנעול אבד לו. על אף ניסיונותיו של משיב מס' 1 להכחיש כל קשר להימצאותו בחדרון, הרי כאשר נשאל:
"מה יש לך לומר על זה שמעולם לא היית בחדרון הזה ושם רשום השם שלך ושל מאור על אחד המקומות בתוך החדר?" השיב:
"קודם כל השם שלי ושל מאור לא היה רשום בתוך החדר אלא בתוך המקלט". הוא טען כי תקופה ארוכה לא דרכה כף רגלו במקלט. תשובתו הנחרצת אודות העדר קיומה של חריטת שמו ושם משיב מס' 2 בחדרון, טענתו כי מעולם לא היה בחדרון, בצירוף הודעתה של אימו על שהות ממושכת בחדרון, והימצאות המפתח למנעול החדרון בצרור המפתחות אשר היה ברשותו, מוליכים למסקנה על קיומו של "קשר" בין המשיב מס' 1 לחדרון.
טביעות האצבע של משיב מס' 1 נמצאו זהות על בסיס התאמה של 12 נקודות השוואה רצופות לטביעות האצבע אשר נמצאו על בקבוקי השתייה החריפה, אשר, כפי המיוחס בכתב האישום השלישי, נגנבה ממר אלי ויינר, בעל המכולת "מפ"ל הבניאס", אשר בהודעתו מיום 26.1.12 - בה התלונן על הגניבה - ציין כי הוא מוכר למגזר הרוסי
"ואני לא יודע אם יש עוד מישהו פה בעיר בחנות מכולת שמוכר שתייה מהסוג הזה".
על מכשירי הטלפון הניידים אשר נתפסו בחדרון ונגנבו ממר אבי אדרי וגב' ענת אדרי, כמיוחס בכתב האישום השני, נמצאו טביעות אצבע הזהות ב-12 נקודות השוואה רצופות לטביעות האצבע של משיב מס' 1. כאשר הובא מידע זה למשיב מס' 1 , השיב:
"כרגע אין לי מה להגיד", ובכך, למעשה, לא שלל אפשרות זו מכל וכל.